פרשת השבוע וארא מתארת את הניסיונות של משה לגרום לפרעה לשחרר את בני ישראל מעובדת הפרך, ולאפשר להם לצאת ממצרים. בפרשה מסופר על שבע המכות הראשונות שחטפו המצרים, כשלאחר כל מכה פרעה מתעקש שלא לשחרר.

לאחר מכת הדם, הגיעה המכה השנייה: משה דורש מפרעה לשלוח את ישראל ממצרים, ומאיים: שבמכה הבאה "…וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ וּבְתַנּוּרֶיךָ…". פרעה מסרב ואז ה' מצווה שאהרן יכה על היאור ותחל מכת הצפרדע. חז"ל מספרים שאהרן למעשה יצר רק צפרדע אחת, ובכל פעם שהמצרים הכו בה, נוצרו נחילים של המוני צפרדעים שהציפו את מצרים.

לכאורה, מכיוון שאדם מצווה לעשות את המצוות בשלמות, מדוע אהרן הסתפק בצפרדע אחת, ולא יצר בעצמו את נחילי הצפרדעים?

ההסבר לכך נעוץ בסוג המצווה: כשמדובר במצווה שכרוכה במעשה טוב כלפי הזולת, כמצוות צדקה, אכן יש לעשות בשלמות ו"המתחיל במצווה- אומרים לו "גמור"". אולם כשמדובר במעשה שכרוך בגרימת צער וסבל לזולת, פה צריכים להסתפק במינימום ההכרחי, ולכן אהרן עוצר אחרי הצפרדע הראשונה.

שבת שלום!

הדלקת נרות בירושלים 16:16 בחיפה 16:19 ובת"א 16:30
צאת השבת 17:35